1 וַיַּצֶּב. בְּאָמְרוֹ וַיַּצֶּב וְלֹא אָמַר ״וַיִּבֶן״, נִרְאֶה כִּי לֹא הָיְתָה אֶלָּא אֶבֶן אַחַת, הֱצִיבָהּ וְהֶעֱלָה עָלֶיהָ קָרְבָּן.
2 וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. קָרָא לַמִּזְבֵּחַ כֵּן לִהְיוֹת לְזִכָּרוֹן לַאֲשֶׁר הִצִּילָהוּ הָאֵל בַּדֶּרֶךְ וְשָׁלַח לוֹ מַלְאָךְ, וְשִׁנָּה שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁשָּׂר עִם אֵל, וּלְפִיכָךְ שָׂם הַמִּזְבֵּחַ כֵּן. וְכֵן קָרָא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה, ״ה׳ נִסִּי״ שמות יז:טו לְזִכָּרוֹן הַנֵּס שֶׁעָשָׂה לָהֶם ה׳.
